עירם של האנשים הקטנים : סיפורים מהמאה העשרים

אי-שם, חבויה בפינה רחוקה, פרושה משאר העולם שסביבה, שוכנת לה העיירה כאילו היתה יתומה, חלומה, מכושפת ושקועה בעצמה, ממש כאילו לא נגע בה דבר מכל המהומה, ההמולה, הריצה והיגיעה, מהסתת איש ברעהו וזלילתו, וכל שאר הדברים הטובים שאנשים טרחו לברוא ולקרוא להם בשמות כמו 'תרבות', 'קדמה', 'ציביליזציה', וכיוצא באלה מלים, שאיש ישר מסיר בפניהם בנימוס את כובעו." (מתוך הסיפור "עירם של האנשים הקטנים") במשפט אחד מצליח שלום עליכם, מגדולי הספרות היהודית בכל הזמנים, לתאר באופן מורכב ומרגש את חיי העיירה, העומדים להם לכאורה מחוץ לזמן ולמרחב של ה"תרבות" וה"ציביליזציה". אכן, עירם של האנשים הקטנים "יתומה" ו"שקועה בעצמה", אך מכאן גם נובע ייחודה הגדול. מן המקום הפרוש-כביכול משאר העולם, אך בכל זאת אינו מנותק ממנו, מציג שלום עליכם את האדם במלוא אנושיותו הכואבת והנוגעת ללב כאחד